סייברכונדריה: המחלה המסוכנת של אבחון עצמי מקוון

אשראי תמונה:
אשראי תמונה
iStock

סייברכונדריה: המחלה המסוכנת של אבחון עצמי מקוון

סייברכונדריה: המחלה המסוכנת של אבחון עצמי מקוון

טקסט כותרות משנה
החברה עמוסת המידע של היום הובילה למספר גדל והולך של אנשים שנלכדו במעגל של בעיות בריאות שאובחנו בעצמם.
    • מְחַבֵּר:
    • שם היוצר
      Quantumrun Foresight
    • יוני 6, 2022

    סיכום תובנה

    תופעת הסייברכונדריה, שבה אנשים מחפשים באופן אובססיבי באינטרנט מידע הקשור לבריאות, משקפת את הטקסים החוזרים ונשנים של הקלה על חרדה הנראים בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD). למרות שאינה רשמית הפרעה נפשית מוכרת, יש לה השלכות חברתיות משמעותיות, כולל בידוד פוטנציאלי ויחסים אישיים מתוחים. אסטרטגיות שונות צצות להילחם בבעיה זו, כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור אנשים מושפעים ופיתוח טכנולוגיה לניטור ולהתריע על המשתמשים על דפוסי החיפוש שלהם.

    הקשר סייברכונדריה

    זה לא נדיר שאדם עושה מחקר נוסף על בעיה רפואית חשודה, בין אם זה הצטננות, פריחה, כאב בטן או מחלה אחרת. עם זאת, מה קורה כאשר החיפוש אחר מידע בריאותי ואבחוני הופך להתמכרות? נטייה זו יכולה להוביל לסייברכונדריה, שילוב של "מרחב סייבר" ו"היפוכונדריה", כאשר היפוכונדריה היא הפרעת חרדת מחלה.

    סייברכונדריה היא הפרעה נפשית מבוססת טכנולוגיה שבה אדם מבלה שעות במחקר תסמיני מחלה באינטרנט. פסיכולוגים גילו שהמוטיבציה העיקרית מאחורי חיפושים אובססיביים כאלה היא ביטחון עצמי, אבל במקום שאדם יהפוך בטוח, הם במקום זאת גורמים לעצמם לחרדות יותר ויותר. ככל שסייברכונדר מנסה למצוא מידע באינטרנט כדי להבטיח לעצמו שמחלתו קלה, כך הם נכנסים למעגלים של חרדה ומתח מוגברים.

    סייברכונדרים גם נוטים לכאורה לקפוץ למסקנה הגרועה ביותר האפשרית, ולהעמיק עוד יותר את תחושות החרדה והלחץ. הרופאים מאמינים כי התמוטטות בתהליך המטה-קוגניטיבי הוא הגורם העיקרי למחלה. מטאקוגניציה היא תהליך החשיבה על איך אדם חושב ולומד. במקום לתכנן תוצאות טובות או רצויות באמצעות חשיבה לוגית, סייברכונדר נופל למלכודת נפשית של תרחישים מחמירים.

    השפעה משבשת

    בעוד שהסייברכונדריה אינה מוכרת רשמית כהפרעה נפשית על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, היא חולקת קווי דמיון בולטים עם OCD. אנשים המתמודדים עם סייברכונדריה יכולים למצוא את עצמם חוקרים ללא הרף סימפטומים ומחלות באינטרנט, עד לנקודה שבה זה פוגע ביכולתם לעסוק בפעילויות לא מקוונות. התנהגות זו משקפת את המשימות או הטקסים החוזרים על עצמם שמבצעים אנשים עם OCD כדי להקל על החרדה. המשמעות החברתית כאן היא משמעותית; אנשים עשויים להיות מבודדים יותר ויותר, ומערכות היחסים האישיות שלהם עלולות לסבול. 

    למרבה המזל, ישנם אפיקים לסיוע זמינים עבור אלה שחווים סייברכונדריה, כולל טיפול התנהגותי קוגניטיבי. גישה זו מסייעת לאנשים לבחון את הראיות שהובילו אותם להאמין שיש להם מצב חמור, ומרחיקת את המיקוד שלהם מהמחלה הנתפסת לכיוון ניהול רגשות הדאגה והדאגה שלהם. בקנה מידה גדול יותר, לחברות טכנולוגיה יש תפקיד בהפחתת ההשפעות של סייברכונדריה. לדוגמה, גוגל מעודדת משתמשים להתייחס למידע מקוון כאל אסמכתא, ולא כתחליף לייעוץ רפואי מקצועי. יתרה מזאת, חברות טכנולוגיה יכולות לפתח אלגוריתמים לניטור תדירות החיפושים הקשורים לרפואה של משתמש, וכשהגיעו לסף מסוים, להודיע ​​להם על פוטנציאל הסייברכונדריה.

    ממשלות וארגונים יכולים גם לנקוט בצעדים יזומים כדי לבלום את עליית הסייברכונדריה. מסעות פרסום המדגישים את החשיבות של התייעצות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות לייעוץ רפואי, במקום להסתמך רק על מידע מקוון, יכולים להועיל. יתרה מכך, עידוד גישה מאוזנת למחקר בריאות מקוון, הכוללת אימות מידע ממקורות מוכרים, יכולה להיות אסטרטגיה חיונית במאבק במידע מוטעה ובבהלה מיותרת. 

    השלכות על סייברכונדריה 

    השלכות רחבות יותר של אנשים הסובלים מסייברכונדריה עשויות לכלול:

    • עלייה במספר ההתייעצויות המקוונות 24/7 המוצעות על ידי רופאים בתשלום מופחת, במטרה להפחית את התלות במנועי חיפוש למידע ואבחונים רפואיים.
    • ממשלות יוזמות מחקר נוסף על סייברכונדריה וטיפולים פוטנציאליים, במיוחד ככל שמספר האתרים הקשורים לבריאות גדל.
    • גופים רגולטוריים המחייבים כתבי ויתור מפורשים במנועי חיפוש ואתרי בריאות, וקוראים למשתמשים לפנות לייעוץ רפואי מקצועי, מה שעלול להנחיל גישה ביקורתית יותר למידע מקוון ועלול להפחית את המקרים של אבחון עצמי המבוסס על מידע לא מאומת.
    • הופעתן של תוכניות חינוכיות בבתי ספר המתמקדות בשימוש אחראי באינטרנט למחקר הקשור לבריאות, מטפחת דור שמיומן להבחין בין מקורות אמינים לבין מידע שגוי.
    • פיתוח מודלים עסקיים חדשים לחברות טכנולוגיה, תוך התמקדות בניטור והתראה למשתמשים על נטיות פוטנציאליות של סייברכונדריה, שיכולות לפתוח שוק חדש לכלים ושירותי בריאות דיגיטליים.
    • עלייה בתפקידים כגון מחנכי בריאות ויועצים מקוונים, המדריכים אנשים בניווט מידע בריאותי מקוון.
    • העלייה בתוכניות הסברה לקהילה שמטרתן לחנך את הקשישים וקבוצות דמוגרפיות אחרות שעלולות להיות רגישות יותר לסייברכונדריה.
    • גידול בטביעת הרגל הסביבתית של מגזר הבריאות, שכן התייעצויות מקוונות 24/7 עלולות להוביל לעלייה בשימוש במכשירים אלקטרוניים ובצריכת אנרגיה.
    • ויכוחים ומדיניות פוליטיים התרכזו סביב השיקולים האתיים של ניטור היסטוריית החיפוש של אנשים כדי למנוע סייברכונדריה, מה שעלול להעלות חששות בנוגע לפרטיות ולמידת התערבות של חברות טכנולוגיה בהרגלי הגלישה של המשתמשים.

    שאלות שכדאי לקחת בחשבון

    • האם אי פעם היית אשם בכך שהפכת באופן זמני לסייברכונדר במהלך מחלה בעבר?
    • האם אתה חושב שמגיפת ה-COVID-19 תרמה או החמירה את התרחשות הסייברכונדריה בקרב משתמשי אינטרנט? 

    הפניות לתובנות

    הקישורים הפופולריים והמוסדיים הבאים קיבלו התייחסות לתובנה זו: