הפחתת פחם COVID-19: השבתה כלכלית שנגרמה על ידי מגיפה גרמה למפעלי פחם לסבול ממיתון

• מְחַבֵּר:
• שם היוצר

  Quantumrun Foresight
• במרץ 31, 2022

סיכום תובנה

השפעת מגיפת ה-COVID-19 על תעשיית הפחם חשפה שינוי מהיר לעבר אנרגיה מתחדשת, עיצוב מחדש של נוף האנרגיה העולמי ופתיחת דלתות לחלופות נקיות יותר. השינוי הזה משפיע לא רק על תעשיית הפחם אלא גם משפיע על מדיניות הממשלה, שוקי העבודה, תעשיות הבנייה והכיסוי הביטוחי. מהסגירה המואצת של מכרות הפחם ועד להופעת טכנולוגיות חדשות באנרגיה מתחדשת, ירידת הפחם יוצרת שינוי מורכב ורב-גוני בצריכת האנרגיה.

הקשר להפחתת פחם COVID-19

ההשבתה הכלכלית עקב מגיפת COVID-19 הפחיתה באופן דרסטי את הביקוש לפחם בשנת 2020. למרות שתעשיית הפחם מתמודדת עם אי ודאות גוברת ככל שהעולם עובר למקורות אנרגיה מתחדשים, למגיפה עשויה להיות השפעה מתמשכת על תעשיית הפחם. מומחים הציעו שהביקוש לדלק מאובנים ירד בין 35 ל-40 אחוזים משנת 2019 עד 2020. ירידה זו היא לא רק תוצאה של המגיפה אלא גם שיקוף של מעבר רחב יותר לעבר חלופות אנרגיה נקיות יותר.

המגיפה הובילה להפחתה בדרישות האנרגיה העולמיות ובפליטת גזי חממה בשנת 2020. באירופה, הביקוש לאנרגיה מופחת הוביל לירידה בפליטות הפחמן ב-7 אחוזים ב-10 מהמדינות העשירות באירופה. בארה"ב, הפחם היווה רק 16.4 אחוזים מהאנרגיה החשמלית בין מרץ לאפריל בשנת 2020, לעומת 22.5 אחוזים בתקופה המקבילה בשנת 2019. מגמה זו מצביעה על שינוי משמעותי בדפוסי צריכת האנרגיה, כאשר מקורות אנרגיה מתחדשים זוכים לבולטות יותר.

עם זאת, חיוני להכיר בכך שהמעבר מפחם אינו אחיד על פני כדור הארץ. בעוד שמדינות מסוימות עושות צעדים באימוץ אנרגיה מתחדשת, אחרות ממשיכות להסתמך במידה רבה על פחם. השפעת המגיפה על תעשיית הפחם עשויה להיות זמנית באזורים מסוימים, ועתידו לטווח ארוך של הפחם יהיה תלוי בגורמים שונים, כולל מדיניות ממשלתית, התקדמות טכנולוגית באנרגיה מתחדשת ותנאים כלכליים גלובליים. 

השפעה משבשת

השפעת המגיפה על תעשיית הפחם הוכיחה כי ניתן להפחית את פליטת הפחמן מהר יותר ממה שחשבו שניתן בעבר תוך הדגשת הסיכון המוגבר בהשקעה בתעשיית הפחם. הביקוש המופחת לפחם, והמעבר לאנרגיה מתחדשת, עשויים להוביל לממשלות ליצור מדיניות שמעדיפה יותר ויותר מקורות אנרגיה מתחדשים. כתוצאה מכך, מספר הולך וגדל של תחנות כוח רוח, שמש והידרו עשויות להיבנות. מגמה זו יכולה להשפיע על תעשיות הבנייה במדינות בהן נבנים מתקנים אלו, וליצור הזדמנויות חדשות לתעסוקה ופיתוח טכנולוגי במגזר האנרגיה המתחדשת.

סגירת תחנות כוח וחברות פחמיות עלולה להוביל גם לאיבוד של כורי פחם ועובדי תחנות כוח, דבר שעלול להיות בעל השפעות כלכליות שליליות בעיירות ובאזורים שבהם מתגוררים ריכוזים גדולים של עובדים אלה. המעבר הזה מהפחם עשוי לחייב הערכה מחדש של מערכי מיומנויות ותוכניות הכשרה לעבודה כדי לעזור לעובדים אלה לעבור לתפקידים חדשים בתעשיית האנרגיה המתחדשת או במגזרים אחרים. חברות הביטוח עשויות גם להעריך מחדש את הכיסוי שהן מספקות לענף כאשר כוחות השוק מזיזים את תעשיית האנרגיה לעבר מקורות חשמל מתחדשים. הערכה מחדש זו עלולה להוביל לשינויים בפרמיות ובאפשרויות הכיסוי, המשקפות את נוף הסיכונים המתפתח.

ייתכן שממשלות, מוסדות חינוך וקהילות יצטרכו לשתף פעולה כדי להבטיח שהמעבר לאנרגיה מתחדשת יהיה חלק ומכיל. השקעות בחינוך, תשתיות ותמיכה קהילתית יכולות לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות הפוטנציאליות על אזורים התלויים מאוד בפחם. על ידי נקיטת גישה הוליסטית, החברה יכולה לרתום את היתרונות של אנרגיה מתחדשת תוך מזעור ההפרעה לאנשים ולתעשיות המושפעות מהשינוי המשמעותי הזה בצריכת האנרגיה.

השלכות של פחם במהלך COVID-19

השלכות רחבות יותר של פחם במהלך COVID-19 עשויות לכלול:

• ביקוש עתידי מופחת לפחם, המוביל לסגירה מואצת של מכרות פחם ותחנות כוח, מה שעשוי לעצב מחדש את נוף האנרגיה ולפתוח דלתות למקורות אנרגיה חלופיים.
• צמצום ההשקעות והמימון של פרויקטי פחם חדשים כאשר מדינות פורסות יותר טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, כגון אנרגיית שמש ורוח, מה שמוביל לשינוי באסטרטגיות פיננסיות ובסדרי עדיפויות במגזר האנרגיה.
• הופעתם של שווקי עבודה חדשים במגזרי אנרגיה מתחדשת, המובילה לצורך בתוכניות הסבה וחינוך שיסייעו לעובדי תעשיית הפחם לשעבר להסתגל לתפקידים חדשים.
• פיתוח טכנולוגיות חדשות באחסון והפצת אנרגיה, המובילות לשימוש יעיל יותר באנרגיה מתחדשת ופוטנציאלית להורדת עלויות האנרגיה לצרכנים.
• שינויים בפוליסות ביטוח והערכת סיכונים לחברות אנרגיה, המובילים לשיקולים חדשים לעסקים ולמשקיעים בענף האנרגיה.
• ממשלות המאמצות מדיניות המעדיפה אנרגיה מתחדשת, מה שמוביל לשינויים פוטנציאליים ביחסים בינלאומיים ובהסכמי סחר כאשר מדינות מיישרות קו עם יעדי הקיימות העולמיים.
• הירידה הפוטנציאלית של עיירות וקהילות תלויות במידה רבה בכריית פחם, מה שמוביל לשינויים דמוגרפיים ולצורך באסטרטגיות התחדשות כלכלית באזורים המושפעים.
• שילוב של אנרגיה מתחדשת בתשתיות קיימות, המוביל לעדכונים פוטנציאליים בקודי בנייה, מערכות תחבורה ותכנון עירוני כדי להכיל מקורות אנרגיה חדשים.

שאלות שכדאי לקחת בחשבון

• האם אתה חושב שהפסקת הפחם תעלה בסופו של דבר את המחיר של אנרגיה מתחדשת או דלקים אחרים שמקורם במאובנים כמו נפט וגז טבעי?
• כיצד צריכות ממשלות וחברות לתמוך בעובדי פחם המאבדים את מקום עבודתם כאשר הביקוש לפחם מוחלף במקורות אנרגיה מתחדשים?